ירושלים שלי

העיר שלי מלאת געגועים

בחצאי משפטים מארץ זרה

וסיפורי ילדות של עולים

בשתי שפות לפני השינה

העיר שלי מלאת קולות

המון המתפללים וקריאת המואזין

אבא מחזיק לי יד ברחובות

לוחש פיוט ונוטה להאמין

לחשים

פתקים בין קירות

ילדים

מול אבנים גדולות

הים הזקן והחומות הישנות

לא ייפגשו בין הסימטאות

לא רוצים להיפרד, מבקשים עוד דקה

מחזיקים ת'יד לפני הנסיעה

העיר שלי מלאה בביטחון

בבית הקרקע, במורד המדרגות

כוסות של תה נענע קינמון

במטבח קטן בין חצרות

העיר שלי משאירה תחושה

של בית חם במרחק שעה

קרה ומחבקת, מרוחקת וגבוהה

וזיכרון תלוי בתוך תמונה