"יומנאות" - מתוך הספר "יומן צמיחה"

אולי גם אתם כתבתם יומנים בילדותכם, שירים או סיפורים קצרים. כתיבה היא כלי בסיסי, שכל מה שצריך לעשות כדי להיות טובים בו הוא להתאמן. זה יכול לחרוק בהתחלה, להרגיש מלאכותי, אבל זהזורם בהמשך ומגיע למצב שבו קולכם יהיה ברור. לא חשוב אם אתם יודעים להתבטא בכתב כמו סופראו אם אתם שוגים בכתיב. אף אחד לא יקרא את זה אם לא תרצו. זה שלכם בלבד, המרחב הפרטי להתפתחות שלכם.

כתיבה היא צורת האמנות המזוקקת ביותר בעיניי. בעוד שבאחרות יש צורך בעזרים, זאת נבראת במוחו של היוצר, היא חלק מנפשו ויכולה להתקיים כמעט בכל מקום וזמן. בעברית יש 22 אותיות – אנחנו לא ממציאים אותן. בדרך כלל גם לא מילים הקיימות בשפה שלנו. היצירה שלנו נוצרת מצירופים. אנשים כתבו יומנים כבר לפני מאות שנים. הכתיבה, בין השאר, שימשה לצמיחה אישית ולרווחה רגשית. יומן פרטי נחשב לחפץ אישי ולא נהוג שאנשים יקראו בו. בדרך כלל נכתב באופן קבוע ונכתבים בואירועים מהיומיום, רגשות ומחשבות. ישנם בתי ספר באירופה שבהם כתיבת יומן שימשה ככלי לימודיבשיעורי אנגלית. הם הבינו שהוא מעודד פיתוח של חשיבה עצמאית, ולמורים הייתה הזדמנות להיכנסלתוך ראשם של התלמידים ולפעמים גם להגיב להם באופן אישי, כי בחלקם היומנים הוגשו לקריאה.

לאחרונה שמתי לב שהילדים שלי מקבלים משימות עבודה ושהמורים חזרו להשתמש בטכניקת השיקוף וההרהור שבה מתבקשים הילדים להסביר מה חוו, הרגישו וחשבו תוך כדי ביצוע המשימה. זאת דרך לגלות את תהליכי העבודה ואת החיים הרגשיים של התלמידים ולחבר אותם למודעות שבעשיית העבודה.

לאורך ההיסטוריה - אנשים רבים כתבו ביומנים, ובהם תיעדו את אירועי היומיום ואת הבנותיהם על המתרחש בחיים שלהם. תרומתם של אנשים חשובים מוכרת גם בזכות הכתיבה שלהם. זהו הצד האישי והאנושי בהיסטוריה הכתובה. אין לי ספק שרעיונות של אנשים, אשר היו יכולים להשפיע על המציאות, לא השפיעו כפי שהיו אמורים, רק משום שאין להם תיעוד כתוב שנשמר. אותן דמויות משפיעות שכתבו וכתביהם נשמרו, השתמשו ביומן כדי להשאיר את מורשתם - וכדי לעבד את מסקנותיהם ותהליכי העבודה שלהם. היומן במקרים הללו משמש כעדות על חייהם ועל אישיותם של אנשים.

ישנם סוגים שונים של יומנים: תיאור תהליך יצירה או מחקר לדוגמה. איינשטיין טיפח יומן שבו כתב את תהליכי העבודה שלו, מתוך ידיעה שאלו יישארו אחריו וישמשו כבסיס להבנה של חוקרים בעתיד. גם מצביאים, מגלי ארצות, מדינאים, היסטוריונים, הוגי דעות, סופרים כטולסטוי ווירג'יניה וולף, ואמנים כמו לאונרדו דה וינצ'י כתבו.

הכתיבה של יומנים כמעט ארבעים שנים, לימודי הכתיבה, השיעורים בשיטת ימימה, וגם קריאת מאמרים וספרים הביאו אותי להבנה שהפעולה של הוצאת מחשבות, רגשות ותיאורי יומיום היא כלי לתקשורת עם עצמי. יותר מזה - הכתיבה היא כלי לבנייה עצמית. היא עזרה לי להתמודד גם כשלא מצאתי תשובות מספקות. מעצם העברת המחשבות אל הנייר, ואחר כך ראייתן ובחינתן כשהן מונחות מולי, סיפקו הקלה ובהירות.

כתיבת יומן שבו מתוארים אירועים יומיומיים מייצרת תהליך שבו החוויה הפנימית יוצאת החוצה.

זוהי "כתיבה משקפת". דרך האקט הזה אפשר להגיע לבריאות נפשית. היא מציעה אמצעי פשוט, זול ואפקטיבי שמספק פוקוס ובהירות למה שמדאיג ומעסיק אתכם, למה שיפה בעיניכם. האקט של

הכתיבה בפועל משמש להוצאת מחשבות ורגשות החוצה כדי לעבד בעיות ולהגיע להבנות עמוקות יותר.

"אני בעצמי המבקרת החריפה והטובה ביותר שלי. אני יודעת בעצמי מה טוב ומה לא. איש מאלה שאינם כותבים בעצמם אינם יודעים מה טוב הדבר לכתוב. לפנים הייתי מצטערת תמיד שאינני יודעת לצייר, אבל עכשיו אני מאושרת מאוד שאני יודעת לפחות לכתוב, ואם אין לי די כישרון לכתוב לעיתונים או ספרים, יכולה אני בכל זאת לכתוב לעצמי... אני רוצה להוסיף ולחיות גם לאחר מותי! ולכן מודה אני כל כך לאלוהים, שבשעת לידתי כבר נתן לי את האפשרות להתפתח ולכתוב ולבטא את כל אשר בלבי. כשאני כותבת הכל עובר, צערי חולף, אומץ לבי חוזר... אני מקווה, אני כל כך מקווה, כי בכתיבה אני יכולה לבטא את הכל, את מחשבותיי, את שאיפותיי ואת פרי דמיוני".

אנה פרנק, 4 באפריל, 1944

הזמן הוא נהר אין סופי. השעות הופכות לימים, שבועות לחודשים ושנים לתקופות ולעידנים. אני מוכנה להמר שאם אשאל אתכם איפה הייתם ומה עשיתם לפני שנה, תתקשו לשחזר את המידע במדויק. קשה יותר מלאכת שחזור המחשבות והרגשות מאותו האירוע. הכתיבה משמשת לתיעוד דברים שנוטים לשכוח, כאלה שאפשר לחזור אליהם וללמוד מהם הרבה על הדרך שבה אנחנו פועלים או חושבים. יש לנו הזדמנות של ממש בקריאה חוזרת לבדוק דפוסי התנהגות שלנו ולגדול מהם הלאה, לתעד הצלחות ולבדוק מגמת שיפור והתפתחות.

אם נחזור ליומנים ישנים - נחווה שוב את החוויה, רק מפרספקטיבה מרוחקת בזמן. זאת הדרך להפנים אותה ולהשתמש בה. השימוש בכתיבה כתרפיה בימים מאתגרים מספקת בהירות והקלה ועוזרת בקבלתהחלטות. זה כלי לעיבוד ואיוורור רגשות.

כלומר, מלבד עיבוד המצב בזמן שבו הוא קרה, התהליך נמשך. הכתיבה היא מפה למסע שלנו, למהלך חיינו ולמקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. היא משמשת גשר בין העבר להווה. היא עוגן המקבע את החוויה בתודעה המיידית והעתידית.

בנוסף לכך, יש לנו גם אפשרות להשאיר תיעוד היסטורי מהחיים של כל אחד מאיתנו. זה לא חשוב מהאתם עושים ועד כמה נראים לכם החיים שלכם לא מעניינים. מה שנראה שגרתי ויומיומי הוא לא ככה עבור אחרים. בראייה לאחור זהו תיעוד שאתם יכולים להשאיר הלאה.

כל תקשורת כתובה המשתמשת בנימה אישית יכולה להיכנס לתחום של יומנים. הבסיס ליומנים

מקוונים, שהם הבלוגים בעידן הדיגיטלי, היא כתיבה יומנאית מתקשרת. החשיבות כאן היא לא רק

הוצאת החוויות, המחשבות והרגשות על הנייר אלא הידיעה שהמילים מיועדות לקריאה של קהל קוראים.

"הכתיבה היא מונולוג, אך היא מונולוג המקווה להיות דיאלוג" אהרון מגד

הבלוג, וגם הכתיבה ברשתות החברתיות הם האבולוציה של היומן בעידן האינטרנט. בזמן שבו כולם רוצים להישמע, להיראות ולקבל תגובות מידיות, היומן המקוון הוא הפלטפורמה המתאימה. הוא יכול ללוות מסע פיזי או מנטלי. לעיתים הוא יכול לתעד פרויקט מתחילתו ועד סופו. הוא מאפשר לתעד כל פרט באירועים מיוחדים, וככה לשמור על הזיכרון שלהם. כיום כל אחד ואחת יכולים לכתוב יומן אישי ולהנגיש אותו לציבור קוראיהם בזמן אמת. לכל אחד ואחת מכם יכול להיות ערוץ ישיר, מגזין אישי המספר על חייכם הפנימיים ביותר, עד למקום שבו תרשו לאחרים להציץ ולהגיב.

הכתיבה ביומן תגרום לכם לפתח מערכת יחסים עם עצמכם. היכולת לשפוך על גבי הדף רגשות, לשקףמצבים ולראות אותם אחר כך ממקום יותר רחוק.

מי שכותב יומן לא צריך להיות סופר, גם לא כותב מקצועי. כל אחד ואחת יכולים להיעזר בכוח המרפאשל הכתיבה. הכתיבה חודרת לנפש וגורמת לחיבור לעולם הפנימי שלנו. היא יוצרת מצב של העלאתהמילים למודעות והתמודדות איתן.

זהו תרגום מילולי של חוויה פנימית לתוך מילים, משפטים ופסקאות. אותה החוויה עוברת שינוי מעצם העברתה לנייר. גם אם המילים והפסקאות לא מנוסחות היטב - הן מוגדרות ומאורגנות. חוויה פרטיתהופכת לשפה מילולית נגישה להמונים. מה שחבוי יוצא לאור ומאפשר לסמוי להתגלות. ההתמודדות היא לא רק ברגש אלא גם באופן מוחשי: לראות ולנסות להבין.

היומן יכול להיות חבר, "איש סוד" לא שיפוטי, מחזק ומשקף. הוא משמש לטיפול עצמי, לעיבוד חוויות, לבחינת מחשבות ורגשות, לגילוי דפוסים ולבהירות. הוא משמש לפורקן, לשחרור לחצים ולהבהרת יחסים עם אנשים, וגם - להמשך דו שיח עם מי שכבר אי אפשר לנהל איתו שיח.

הכתיבה מסייעת בהתמודדות עם בעיות מכיוון שכשבעיות נשארות בתוכנו, הן כלואות כאנרגיה לאפתורה. היא מפתחת כישורי התמודדות עם אתגרי החיים השונים וגם עם העבר - חיסול חשבונות, התמודדות כנה, סילוק קשיים בפגישה המחודשת עם העבר.